כאוס ותיעוב בממלכת הנצנצים
גמר האירוויזיון, מאלמו 2024 | כאן 22:00 ,11
מכיוון שאתם קוראים טקסט שירד לדפוס לפני שנחשפו התו צאות הסופיות שהכריעו אם אירופה היא אנטישמית או רק חצי אנטישמית - אי אפשר להתייחס לכל מה שקרה במאלמו אתמול בלילה. וקרה הרבה.
האירוויזיון הוא אחד מהערבים הכי הכיפיים בלוח השידורים הש נתי. קברט קאמפי מטופש וארוך מדי, שבו המוזיקה, הכוריאוגרפיה והתלבושות מתחרות על תשומת לב של מצביעים שיכורים, ברובם חובבי טראש פומפוזי. מדינה נורמלית לא אמורה לקחת את הת חרות הזאת ברצינות, אבל נדמה שדווקא השנה, יותר מדי מדינות לקחו אותה ברצינות תהומית שפרצה פרופורציות.
ושוב, הפעם יותר מתמיד, גמר האירוויזיון הפך לזירת קרב מתל קחת שמערבבת פוליטיקה, מוזיקה ותרבויות. האירוע הלא ספורטיבי הנצפה ביותר בעולם אינו עוד תחרות זמר, אלא מאבק תקשורתי על תשומת לב. ישראל, כצפוי, משכה את רוב תשומת הלב בעק בות המלחמה בעזה, שהשתלטה לגמרי על התחרות, שמתגאה בכך שהיא מגדירה את עצמה א פוליטית.
המארגנים הזיעו בסופ"ש כמו לוחמי אש עסוקים, ונופפו בזר נוקים שלהם בניסיון לכבות שריפות בזו אחר זו. מאידך, אין ספק שהכאוס עשה ל EBU רק טוב. מעולם לא דיברו על התחרות הזאת ברמה בינלאומית כמו שדיברו עליה השנה. כל שריפה רק הגבירה את ה"פומו" בקרב מאות מיליונים, שהתיישבו לראות מי ישרוק למי בוז ואיזו פרובוקציה תצליח להיכנס לשידור החי.
הקריאות המוקדמות להדיח את ישראל היו המתאבן. המשתתפים הפנימו שכדי למשוך תשומת לב עליהם להתעסק בנושא הכי רותח, וחיפשו לרכוב לנו על הגב. היוונייה "נרדמה" במסיבת העיתונאים כשהגיע תורה של עדן לדבר; ההולנדי הסתבך עם המשלחת הישרא לית ונזרק מהתחרות בגלל תקיפה של עובדת הפקה; במבי האירי.ת נעלב.ה ממה שאמרו עליו.ה בכאן 11 עקיבא נוביק ואסף ליברמן, והגיש.ה בקשה להעניש את ישראל על הפצת שנאה כלפיו.ה; וב תקשורת, במקום כתבות סטנדרטיות על מסיבות ברחובות, דיווחו מהפגנות המוניות עם דגלי פלשתין וגרטה תונברג.
כל מחפשי הכותרות הללו, שניסו להעצים את החרם הבינלאומי על ישראל, יצרו אפקט הפוך: חובבי התחרות זיהו אותם כבעלי מניעים אנטישמיים ומלאי צביעות. הרי מופעי האירוויזיון שלהם על הבמה הפצירו בצופים לבחור בהם כי הם מייצגים את האחר, החריג והשונה )פינלנד על שבירת חוקים, שווייץ על א בינאריות, ואירלנד - משהו על מכשפות, לא הבנתי בדיוק(. אז איך במקביל מנסים לדחוק החוצה את ישראל, שהיסטוריית הזכיות שלה מסמלת בחירה בשונה )דנה אינטרנשיונל ונטע ברזילי, למשל(?
מכיוון שהתחרות הלא פוליטית נהייתה כל כך פוליטית, ומ כיוון שסקרים משפיעים על תודעה לא פחות מכך שהם מציירים מגמה - בסוף השבוע נוצר צונאמי מפתיע של תמיכה בינלאומית בעדן גולן. מול גוש חוסם של טרולים אנטישמים ומחפשי תשומת לב, התגבש גוש רחב שביקש להעניק אמפתיה ודוז פואה לזמרת שחטפה בריונות, שריקות בוז וחרמות. ואם כבר פוליטיקה - אז גם אישור שלישראל יש את הזכות להיראות, ולהראות לעולם שיש לה גם תרבות אחרת מזו שנחשפים אליה בחדשות היומיומיות מעזה.
כשהשאלה "ישראל, כן או לא" היא זאת שיושבת בתודעה של כל מי שצפה אמש באירוויזיון - אי אפשר יותר לא לקחת את הת חרות הזו ברצינות.