Israel Hayom

מבצע שובו מדענים

- רבקה כרמי פרופ' רבקה כרמי היא יו"ר הוועד המנהל ב ,ScienceAbr­oad ארגון המדענים הישראלים בחו"ל, ולשעבר נשיאת אונ' בן גוריון בנגב

מתקפת הטילים והכטב"מים האיראנית היתה המ תקפה הגדולה ביותר, מבחינת מגוון אמצעי הלוחמה והיקפם, שבוצעה משטח של מדינה ריבונית אחת על אחרת. גם ההגנה מפני המתקפה היתה אירוע ראשון מסוגו בהיסטוריה, עם נתון מדהים של 99 אחוזי יירוט.

סיכול המתקפה נבע בראש ובראשונה מעליונות טכנולוגית מרשימה, שבאה לידי ביטוי במעטפת הגנה שכוללת את מיטב טכנולוגיות הקרקע והאוויר - כולן פרי פיתוח ישראלי - לצד, כמובן, קואליציית הגנה אזורית שפעלה בשיתוף עם חיל האוויר.

לצד התרוממות הרוח ודברי השבח הראויים, חובה לז כור שהעליונות הטכנולוגית הזו היא פרי מאמץ, מחקר ופיתוח רבי שנים, לצד חזון ותעוזה של המשאב האנושי המעולה של ישראל. היא תוצר של הכשרה מדעית וט כנולוגית שבה הושקעו תשומות רבות, שאפשרו למנף את הכישרון, את הכישורים ואת האמביציה של מיטב הנוער לטובת אותם הפיתוחים, שמשמעותם הקריטית למדינה ולאזרחיה ברורה כעת באופן חד ומדויק.

העליונות הטכנולוגית הזו אינה מובנת מאליה, ועל המדינה לעשות הכל כדי להבטיח אותה להמשך הדרך. לטווח הקרוב, ובאופן דחוף, המדינה חייבת לנצל באופן אופטימלי פוטנציאל שכבר קיים, ושמחכה להיקטף כפרי בשל.

יש כיום אלפי מדענים ישראלים שנמצאים בחו"ל, במגוון השתלמויות מחקר במוסדות אקדמיים מובי לים. לרבים מהם, שדווקא שואפים לחזור ארצה בתום

תקופת ההשתלמות, מוצעות הזדמנויות אטרקטיביות שאין להן תחליף בארץ, הזדמנויות שמובילות בסופו של דבר להחלטתם להגר. התופעה הלכה והתעצמה בשנים האחרונות. בסקר שערך ב 2023 ארגון המדע נים הישראלים בחו"ל ,ScienceAbr­oad נמצא ש 53% מהחוקרים הישראלים בחו"ל )הרוב בצפון אמריקה( הח ליטו או מתכוונים ברצינות להישאר שם, לעומת 6% בלבד שזו היתה כוונתם המקורית כשיצאו לתקופת ההשתלמות בחו"ל.

7 באוקטובר, שהביא לחיזוק תחושת הפטריוטיות גם נוכח תופעת האנטישמיות הגוברת בקמפוסים בעולם, מהווה הזדמנות פז עבור המדינה לפעול בדחיפות לה חזרתם ארצה של מדענים ויזמים ולהפיכת המגמה.

על המדינה לייצר השקעה משמעותית בתמריצים אטרקטיביים, שגם אם לא יהיו זהים - יוכלו לעמוד בתחרות עם מה שמוצע למדענים וליזמים הישראלים בחו"ל. נדרשות השקעה בתשתיות באקדמיה ופתיחת תקנים בתחומי המדע והטכנולוגי­ה של המחר. נדרש גיבוש מתווה עם התעשייה, שיכלול מענקי קליטה ושכר התחלתי משמעותי. במקביל, יש להשקיע בטיפוח ובהעמקה של הקשר עם מדענים ישראלים שכבר הש תקעו בחו"ל, במטרה למנף את יכולותיהם ואת קשריהם לטובת האקדמיה והתעשייה בישראל.

בתמיכה הראויה, מוסדות המחקר ותעשיות הביו וההייטק האזרחיות והביטחוניו­ת, המשוועות לטאלנ טים, יתגייסו ליצירת היצע עשיר של מסלולי קריירה מקצועית איכותית. אסור לוותר על כישרונות שחיוניים לקיומה של המדינה ולחוסנה. צו השעה הוא לשמור אותם כחול לבן. המשאב האנושי האיכותי הוא הב סיס לקיומנו.

בסקר שערך ארגון המדענים הישראלים בחו"ל, נמצא ש 53% מהחוקרים הישראלים החליטו או מתכוונים ברצינות להישאר שם, לעומת 6% בלבד שזו היתה כוונתם המקורית

 ?? ??

Newspapers in Hebrew

Newspapers from Israel