יחי הפקיד החדש

הוועדה שעוסקת באיתור המקום שבו ייבנה שדה התעופה החדש בישראל שברה עוד שיא של טרלול, כשהחליטה השבוע לא להחליט ● המשך הפקקים המטורפים? למה לא ● סיכון תעסוקת אנשי הפריפריה? למי אכפת כשוועדה אחת מסובבת את הממשלה על האצבע הפקידותית שלה בתחילת המילניום

הנוכחי ביקשו האנגלים להחזיר עטרה ליושנה, ולהפוך את לונדון לרשות מוניציפלית אחת גדולה במ קום ריבוי של תתי מועצות. כדי לסמל את האיחוד הוחלט להקים בניין עירייה חדש. 57 תוכניות אדריכליות הוגשו לתחרות, ולבסוף נבחרה הצעתו של האדריכל האנגלי לורד פוסטר.

כדרכם של אדריכלי על, פוסטר תכנן את היכל העירייה כגח מה ששמה את האגו מעל צורכי בני האדם והנוף. מהר מאוד זכה המבנה המוזר לכינויים דוגמת "בצל הזכוכית", "החשופית השי כורה" או "האשך", וזה עוד לפני שראשי עיריית לונדון קראו לו בשמות שאי אפשר להדפיס בעיתון. חשבו האנגלים כיצד לתקן את הרושם המעוות שנוצר סביב בניין העירייה. לבסוף הוחלט להקים ועדה עם טובי המומחים/ות באנגליה למיתוג, למיצוג ולמיטוב המצב. המשימה: למצוא לבניין העירייה שם חדש שישנה את מזלו.

התכנסה הוועדה. חשבה, הרהרה והתווכחה במשך שנה שלמה. הוצאות הוועדה התקרבו למיליון ליש"ט, והחל לחץ ציבורי ותקשו רתי גדול כדי לדעת מה השם הנבחר. לבסוף הודיעו אנשי הוועדה שאחרי חשיבה מאומצת ובחינת כל החלופות האפשריות, הוחלט שהשם ההולם והמדויק ביותר לבניין העיריה הוא טרררררררול תופים - "בניין העירייה". הוועדה זכתה לקיתונות של בוז וקלס, כאחת הוועדות המיותרות ביותר אי פעם. כמו שסיכם זאת מדריך תיירים לונדוני שהציג בפניי את בניין העירייה: "חבל שלא פנו אלי, הייתי עושה את זה בחצי מחיר, ובתוך יום אחד..."

השבוע התגלה

שגם לנו אין מה להתבייש, ומעתה יכולה מדינת ישראל להשתתף בזכות ולא בחסד באולימפיאדת הוועדות הכושלות ביותר אי פעם. זה עשור שכל עם ישראל, על המזוודות שלו, מבין שנתב"ג הוא הפקק הכי גדול במדינה. מדינת יש ראל חייבת שדה תעופה נוסף ובדחיפות, עוד מהאייטיז. אלא מה, ממשלות ישראל מתקשות לקבל החלטה היכן יוקם שדה התעופה הנוסף, והאפשרויות העיקריות הן רמת דוד בצפון או נבטים בנגב.

רגע, רגע, יאמרו קוראיי הוותיקים. לא חפרת על העניין הזה כבר, בעוד התקבלה כבר החלטה שרמת דוד לא רלוונטית?

ובכן, יש החלטה ויש מי שלא מתאימה לו החלטה. מה עושים? מקימים ועדה. הוועדה הנוכחית לאיתור מיקומו העתידי של שדה התעופה בישראל יצאה לדרך, והנחת העבודה היא שלפי החלטת הממשלה, חלופת רמת דוד לא אפשרית. אך בזמן שכולנו יודעים היטב מה עשינו בקיץ האחרון, כלומר עמדנו בתורים האינסופיים לחו"ל, ישבה לה ועדת המומחים/ות ובדקה את כל עשר החלו פות האפשריות לשדה התעופה כדי להמליץ לממשלה מה המי קום האידיאלי להקמת שדה התעופה הנוסף של ישראל. תשעה חודשים חפרה הוועדה באוויר, ביבשה ובבורקסים, עד שהשבוע, בצעד תמוה, יום לפני פרסום מסקנותיה, קיבלו עיתונים מסוימים הדלפה "מסתורית" עם מצגת ובה מסקנות הוועדה. בשורה הסו פית, הוועדה החליטה לא להחליט.

מה אכפת לוועדה מרווחת אזרחי ישראל? מה אכפת לוועדה מתעסוקת אנשי הפריפריה? ומה אכפת לה מהלחץ באזור המר כז? רגע, סליחה, מתברר שבכל זאת אכפת לוועדה ממשהו, ולכן הוועדה המליצה על טררררררול תופים - להרחיב עוד יותר את נתב"ג! גאוני! קחו מקום קורס ותקריסו אותו עוד יותר. עוד פקקים באזור המרכז? יש! עוד תורי ענק בדרך לחו"ל? יש! עוד מזוודות אבודות ומטוסים מחרישי לילות? יש! ורק אל תשכחו למחוא כפיים כשאתם נוחתים.

עכשיו בואו, עם כל הפאסון, לאף גוף תקשורת בישראל אין איזו יחידת סייבר שיכולה "לגנוב" מצגת, יום לפני שהיא מגיעה אל שרת התחבורה. העובדה שמסקנות הוועדה התפרסמו "בלע דית" בכלי התקשורת, מעידה איך מתנהלים העניינים בישראל. ועדה יענו מקצועית, שיענו כפופה לנבחרי הציבור, מקבלת מנדט לקבוע מה החלופה המקצועית הראויה במקום רמת דוד, ומחליטה לא להחליט. כלומר היא שכחה שכבר החלטנו שזה יוקם ברמת דוד. אז אל תבלבלו לנו את המוח. הוועדה דופקת אצבע משולשת לממשלה, ואפילו ביענו לא עונה לציבור למה הוא הולך לסבול עוד עשור שלם.

ה"הדלפה" לתקשורת נועדה להראות לפוליטיקאים מי כאן קובע, ולמסך את הציבור הרחב לחשוב שבעצם אין חלופה. הח לטת הוועדה לא להחליט היא קצה החלק הגלוי של פארסת שדה התעופה העתידי של ישראל. לא צריך להיות מומחה תעופה אווירי כדי להבין ששדה התעופה הבא של ישראל חייב לקום בדרום. אנחנו מדינה צפופה, ואין בכל ישראל מקום נוסף לדחוף שדה תעופה נוסף. מה עוד שיש כבר מקום שתוכנן ויועד להיות שדה תעופה בינלאומי ואזרחי נוסף עוד מימי הסכם השלום עם מצרים, וקוראים לו נבטים.

ככל שהתעניינתי בנושא, כך גיליתי שההיגיון הפשוט לא מת קיים כשזה נוגע לאינטרסים צרים של אדוני המערכת האמיתיים. עכשיו לכו לקרוא את כל הכתבות שהתפרסמו השבוע מתוך ידיעה שהן כתבות מריונטה שנועדו להרקיד את הציבור על חוט, שתחשבו שזו גזירת השמיים ולא גחמות אדוני השמיים.

חפשו בין השורות למי יש אינטרסים ששדה התעופה לא יוקם בדרום, איך מכפכפים פוליטיקאים סוררים לפני הבחירות, ותג לו מי ראשי הממשלה הלא נבחרת של חיינו. לא שיהיה לנו מה לעשות עם המידע הזה, שכן המלכים האמיתיים של ישראל לא באמת נבחרים. נתנחם בעובדה שלפחות יהיה את מי לקלל בתור העצבים האינסופי לחו"ל. הממשלה מתה, יחי המלך )הפקיד( החדש.

האתגר המרכזי

של החברה הישראלית בדרום הוא שי לוב החברה הבדואית בחברה הישראלית. אלא שגם את הריקוד הבדואי - ַדִחַיּה, עדיף לרקוד בשניים.

לאחר שהממשלה הקודמת וזו הנוכחית התגייסו והתאמצו, הוחלט לתקצב ולהקים גשר שיחבר בין רהט הוותיקה והצפונית לחלקה הדרומי - רהט החדשה. אלא שסרטן הפרוטקשן היכה במיזם אנו שות. זה התחיל כשהקבלן התבקש לשלם דמי שמירה לגוף אחד - ושילם. מאוחר יותר הגיע גוף אחר שדרש גם הוא דמי שמירה - ושילם. כשהגיע הדורש השלישי, נשבר הקבלן וסירב לשלם. התוצאה: יריות על הקבלן המבצע, הפסקת העבודה, גשר תקוע, כל תושבי רהט מפסידים, והיכן ארגוני הפרוטקשן כשצריך הגנה.

במקביל, בצעד חריג בכל קנה מידה, קרא ראש עיריית רהט לתושבי עירו להתנחל על אדמת מדינה לא להם ברהט כ"מחאה". מדובר באדמות שהמדינה פיתחה ושיווקה כדי לאפשר את הת פתחות העיר. למה שראש עיר ימליץ לתושבים לפגוע בהתפת חות עירם? ובכן, אחת הבעיות הקשות של החברה הבדואית היא ה"חמולתיות", כך שכל סכסוך קטנטן בין שני ילדים יכול להפוך בקלות למלחמת דמים ונקמה בין משפחות שונות. למה? חוקי החמולה. יש ריב? כולם בפנים, כולל ראש העיר.

לאחר בג"צים רבים שהגישה עיריית רהט, קבעה הסמכות המ שפטית הגבוהה ביותר במדינת ישראל שהמדינה חייבת להקצות קרקעות ברהט גם למשפחה שראש עיריית רהט וחמולתו אינם מעוניינים בהם כשכנים. אם נצרף לתמונה את העובדה המרה שבית הספר בכפר ח'שם זנה עדיין סגור, משום שהמנהל שנבחר קיבל איומים על חייו בשל "חוסר התאמה שבטית"; או שבית הספר התיכון בלקיה עלה בלהבות כי גם בו בחרו את המנהל הלא נכון - מתקבלת תופעה מסוכנת מאוד. חברה שמרשה לעצמה להידרדר להתנהלות שבטית בכל פעם שלא "מתאים" לה החוק, תאבד מהר מאוד את יכולתה להיות חברה ותידרדר למלחמת שבטים שבה אין מנצחים, רק מפסידים.