אין במה? יש גינה
עיריית תל אביב יצאה ביוזמה: הצגות יחיד שיועלו בפארקים ובגינות בעיר מול 20 צופים ● הערב זה יקרה ברמת החייל: ההצגה "תהליך תופס מקום" עם ישי גולן ● "הגעגוע לבמה הוא ממש פיזי, אני מרגיש אותו בגוף", אומר גולן
עולם התרבות עדיין מושבת ופר תיחתו לא נראית באופק. על רקע זאת החליטה עיריית תל אביב לצאת ביוזמה ולקיים אירועים תרבות קטנים על פי תנאי התו הסגול, ובהם הצגות יחיד בפארקים, הופעות בחצרות בתים ועל גגות, תערוכות אמנות במר רחב הציבורי ועוד.
2222 הצגות יחיד יוצגו בפארקים ברר חבי תל אביב מול קהל של 220 צופים, תחת הכותרת "מונולוגים מהגינה". בין השחקנים שיככבו בהצגות אלה: רמי ברוך, אוולין הגואל, אייל שכטר וישי גולן. גולן יופיע עם ההצגה "תהר ליך תופס מקום" שכתב וביים אריק אביגדור, מי שהיה בעלה של השחר קנית רמה מסינגר, שהלכה לעולמה ממחלת הסרטן .22015רב אביגדור מתאר בהצגה את תהליך הגילוי של המחר לה וההתמודדות איתה. ההצגה תוצג הערב פעמיים, בשעות 18:30 ,220:00רו ברמת החייל, בחצר הפנימית של המר רכז הקהילתי בית קמחי.
ההצגה עלתה לראשונה לפני שנה וחצי בפסטיבל תיאטרונטו, והיא המר שיכה לרוץ עד שהגיעה הקורונה. "ביר מים האחרונים נפגשתי עם אריק כדי להתאים את ההצגה למציאות החדר שה", מספר גולן, "אנחנו חייבים להר תייחס לעובדה שההצגה היא לא באולם תיאטרון אלא בחצרות עם תנאים מיניר מליים של סאונד ותאורה, אבל הסיפור נשאר, ואנחנו צריכים לראות איך אנר חנו מספרים אותו בצורה הטובה ביותר.
"אני מאוד מתרגש לחזור ל'תהליך תופס מקום', זו הצגה מרגשת ומצחיקה וכזאת שמעבירה את הקהל קשת של רגשות, ואני בעיקר מתגעגע לבמה. הגעגוע לבמה הוא ממש פיזי, אני מרר גיש את זה בגוף, ואני חושב שאני יכול לדבר בשם הרבה שחקנים שממש מרר גישים בגוף את הגעגוע ואת הצורך הזה. אנחנו יותר מנשמח להגיע לעוד בתים וחצרות של אנשים עם ההצגה".
לדברי גולן, הקורונה תפסה אותו בתקופה של עשייה אינטנסיבית. "היו לנו המון הצגות משובצות קדימה, ואז הגיעה הקורונה", הוא מספר, "היומן שלי היה מפוצץ ממארס עד מאי. היו לי הצגות כל יום. לצד 'תהליך תופס מקום', שיחקתי גם ב'לשם ובחזרה' של התיאטרון העברי והצטלמתי לסרט ישר ראלי דובר אנגלית בשם ,'PLAN A' שבו אני מגלם את אבא קובנר".
איך חווית את המעבר הזה מיומן מלא להשבתה מוחלטת?
"זו ממש רכבת הרים רגשית. התקור פה הזאת עוררה המון תחושות, חלקן מאוד קשות. תרבות ואמנות היו מאז ומעולם צורך חברתי שחייב להיות נתמך על ידי הקהילה, החברה, השר לטון. אנחנו תלויים בזה לגמרי, והמר חשבה שהמקצוע הזה פשוט נגמר - זו תחושה מאוד קשה. אני בן 47 והקדשתי את חיי למשחק. אף פעם לא עשיתי שום דבר חוץ ממשחק. אני משחק יותר מר03 שנה באופן מקצועי. נהייתי שחקן מתוך אהבת האמנות והתרבות.
"לצד המחשבות האלה יש גם מחר שבות נוספות. הרי דובר הרבה על זה שהמגיפה הזו היא זרז של כל מיני תהר ליכים, אז אם היו חוליים בעולם התרר בות - גם הם מוצפים. זה גרם לי לעשות חשבון נפש עמוק מאוד עם עצמי. נשאר לת השאלה מהי הרלוונטיות שלנו היום בעולם? התשובה עליה מסובכת אבל במקרה שלי זה לא תיאורטי, זו שאלה שמשפיעה באופן ישיר על החיים שלי". ומה אתה עונה לעצמך?
"שאין תחליף למופע החי, אבל שעכר שיו הוא גם יהיה חייב להצדיק את עצמו מחדש. ברור לי שהקהל יתגעגע מאוד לראות מופע חי ולא יסתפק רק בנטר פליקס ובמסכים, שרחוקים מלספק את הריגוש שיש בתיאטרון. אבל האחריות שלנו, כפרפורמרים, היא באמת לספק חוויה אלטרנטיבית למה שהמסך מספק. ברור לי שהמפגש עם הקהל ישתנה".