הכוכבים שהעזו: כך הפכו השירים של נתן זך לקלאסיקה ישראלית
רבים מהשירים שכתב נתן זך המנוח, הולחנו והפכו לקלאסיקות בזמר העברי ● מ"איך זה שכוכב" של מתי כספי, דרך "לא טוב היות האדם לבדו" של יהודית רביץ ועד "כי האדם עץ השדה" של נורית גלרון - אלה השירים של זך שהפכו לאבני דרך
"חיה בודדת הוא השיר הנובע מן הדף", כתב נתן זך בתחילת שנות ה .80 בקביעה זו התייחס המשורר לתהליך כתיבת שיריו הלא מושרים, אלה המוגדרים כ"שירה" ולרוב לא זכו לפרשנות מוזיקלית שתנגיש אותם לקהל רב ומגוון יותר. "זה המושר, לעו מת זאת", כתב זך, "הוא ברייה חברתית ומזמין שותפים למעשה היצירה. מל חינים וזמרים, מעבדים ומנגנים".
לזך היו שירים רבים שזכו להלחנה. הוא העניק ממילותיו לכמה מהשמות המוכרים, המצליחים והאהובים ביותר במוזיקה הישראלית, שמות כמו מתי כספי, שלמה ארצי, נורית גלרון ויהודית רביץ. אלה הפכו את מילותיו לשירים שנכנסו לפנתיאון הקלאסיקות הישראליות בזמר העברי. קבלו כמה דוגמאות:
"כי האדם עץ השדה"
ספטמבר .1979 נתן זך שב משהות בת עשור בבריטניה, וזוכה למופע מחווה שעורכת עבורו תחנת הרדיו גלי צה"ל. בין המשוררים והסופרים שמשתתפים במופע, בולטת אחת, נורית גלרון, אז עדיין זמרת בתחילת דרכה, המבצעת ושרה את שיריו.
זך הוקסם מהזמרת הצעירה, והשניים החלו בקשר מקצועי פורה, שבמסגרתו כתב זך לגלרון כמה שירים לאלבומה השני והאיקוני "שירים באמצע הלילה", שיצא ב .1981 הבולט שבהם הוא, כמובן, "כי האדם עץ השדה", שיהפוך נכס צאן ברזל בתרבות הישראלית. השיר, שהולחן על ידי שלום חנוך, מתייחס לפסוק התנ"כי מספר דברים )שם הוא מוצג כשאלה רטורית: "כי האדם עץ השדה?"(, המתייחס לדיני מלחמה. למעשה, פירוש הפסוק אומר כי מאחר שהאדם אינו עץ השדה, בעת מלחמה יש על הלוחם לחוס על הצומח, שמניב לו פרי ואינו לוקח חלק בלחימה.
זך נתן לפסוק משמעות אחרת במקצת. הוא הצביע על כך שבין האדם לבין עץ השדה יש יותר משותף משנדמה, שכן השניים מניבים פירות כאשר הם נטועים בקרקע, ושניהם גם נגדעים.
הפרשנות הזו והביצוע המצמרר שהעניקה לו גלרון הפכו את השיר לאהוב במיוחד על תחנות רדיו בימי אבל וזיכרון.
השיר הושמע ברדיו כאשר נשיא מצרים, אנואר סאדאת, נרצח באוקטובר ,1981 הוא נוגן במהלך מלחמת לבנון הראשונה שהחלה בקיץ ,1982 ומאז למעשה מלווה כל יום זיכרון לחללי מערכות ישראל.
מערכת היחסים המקצועית בין גלרון לזך נמשכה גם לאלבומים אחרים של הזמרת, והשניים חלקו קשר מיוחד.
כל אחד מהם ראה בשני התאמה יצירתית מושלמת, ונראה כי "כי האדם" היא יצירתם המשותפת הגדולה ביותר. ב 1983 הוציא שלום חנוך גרסה משלו לשיר במסגרת אלבום שהוקדש לשירים שכתב או הלחין לאחרים.
"כלבלב הו בידי בם בם"
רצה הגורל, ודווקא אחד השירים היותר קלילים שכתב זך הפך לאחד המוכרים שלו - ובמידה רבה גם לאחד מאלה שקיבלו הכי הרבה ביקורת. הוא נכנס למצעד הפזמונים השבועי של הגל הקל )רשת ב'( בתחילת ,1974 ונותר שם כתשעה שבועות.
השיר, שבוצע לראשונה על ידי תיקי דיין בתוכנית היחיד שלה ב ,1972 זכה ב 1974 לביצוע של מתי כספי, ועם השנים נהיה לאחד המוכרים של המוזיקאי. יש שראו בו חלק מרפרטואר השירים לילדים שטיפח כספי. אחרים תפסו אותו כהלצה שאיבדה שליטה וזכתה ליותר מדי תהודה והצלחה. אחרים מצאו בשיר לא מעט חן וראו בו כזה הנושא מוסר השכל חשוב )"מי שלא יוכל לגנוב עצם לעצמו/ לעולם לא יראה פה את קצה זנבו"(.
"איך זה שכוכב"
"איך זה שכוכב אחד לבד מעז", שר מתי כספי בשיר נוסף שהלחין למילותיו של זך. "איך הוא הוא מעז, למען השם", כתב זך ושר כספי, בחיבור מוצלח נוסף בין השניים. כמו במקרה של "כלבלב", גם כאן מדובר בשיר שביצעה קודם תיקי דיין, ולאחר מכן הוקלט וזכה לפופולריות ולחיי נצח באלבום הבכורה העל זמני של כספי שיצא ב .1974
החיבור המוזיקלי טקסטואלי בין כספי לבין זך היטיב עם שניהם. עם יציאת אלבומו הראשון, כספי היה בן .25 הוא אמנם כבר היה פעיל בתעשיית המוזיקה כמה שנים לפני כן, אך רק באלבום זה העז להפוך את עצמו לכוכב. מהלך זה השתלם גם עבור זך, שהיה בן 44 בעת יציאת האלבום. הלחן והביצוע של כספי העניקו לזך רלוונטיות ונוכחות מכובדת במצעדי הפזמונים.
"לא טוב היות האדם לבדו"
אמנית נוספת שהרוויחה מהחלטתה לשיר את שיריו של נתן זך היא יהודית רביץ. ב 1977 היתה רביץ מוזיקאית צעירה ללא רקורד מקצועי רב מדי )מבלי לשכוח את קולות הרקע שתרמה יחד עם קורין אלאל ל"עטור מצחך" של אריק איינשטיין(, אבל ביצוע של השיר "סליחות" שכתבה לאה גולדברג בפסטיבל הזמר של אותה שנה, הפך אותה לשם מוכר במוזיקה המקומית.
רביץ פנתה לשיתוף פעולה עם דני ליטני, וזה הוליד את הדואט "לא טוב היות האדם לבדו" על פי מילותיו של זך. הלחן היה של מתי כספי. עשור אחר כך זכה השיר גם לביצוע של כספי במסגרת אלבומו "צד ג' צד ,"'ד שממש כמו האלבום "צד א' צד ב'" - איגד שירים שהלחין המוזיקאי לאחרים ושהפכו מזוהים עימם. "לא טוב היות האדם לבדו" הוא שיר שמדגים דיסוננס מעניין בין תוכנו הרציני והכבד )"אבל הוא לבדו בין כה וכה"( לבין הלחן העליז והאופטימי שלו.